לכתבה מאת “פוסטה” חוק ומשפט: www.posta.co.il
נסיעותיו של רביד גור, סטודנט ישראלי יליד ברה”מ לביקורי משפחה בקרים ולכנסי תרבות במוסקבה, הדליקו “אורות אדומים” בשב”כ, המתעקש לחקור אותו שוב ושוב בחשד ל”מגע עם סוכנים זרים”. פרקליטו שלח מכתב תלונה לראש השב”כ
רביד גור, צעיר ישראלי שעלה מאוקראינה לפני 19 שנים, הפך בשנה האחרונה ליעד של שב”כ, והוא לא מבין מדוע. נסיעותיו המרובות לרוסיה; הביקורים שלו אצל הוריו החיים בחצי האי קרים, ובלוג שהקים התומך במהלך הכיבוש הרוסי בקרים, הם ככל הנראה עילה מספקת בעיני שירות הביטחון הכללי להחשיד אותו בפעילות עוינת ומגע עם סוכנים זרים.
בחודש האחרון זומן גור לשלוש חקירות בשב”כ, בהן הואשם כי נפגש עם אנשי FSB (שירות הביטחון הרוסי) אשר ניסו לגייסו לפעילות ריגול. גור הכחיש מכל וכל.
לא רק נסיעותיו עוררו חשד; גם ביקוריו במרכז לתרבות רוסית ברחוב גאולה 38 בתל אביב, המופעל על ידי שגרירות רוסיה בישראל, לא עברו בשתיקה. “שאלו אותי על כל פעם שהייתי שם”, מספר גור. “לא עזרו ההסברים. חוקרי שב”כ טענו שסוכני רוסיה ומשטר פוטין מנסים לקנות את הלויאליות שלי ולתת לי משימות”.
גור שוחרר בתום כל אחת מחקירותיו, עם “הבטחה” להמשיך לפקח על צעדיו, אבל כאשר הזימונים והאיומים משב”כ נעשו תכופים, הוא פנה לעו”ד יעקב שקלאר, שהגיש לאחרונה לראש השב”כ נדב ארגמן וליועץ המשפטי לממשלה מכתב תלונה רשמי עקב התעמרות והטרדות כלפי מרשו, הסובל רק בשל הזדהות גדולה מדי עם ארץ מוצאו.
פוליגרף ופישיניג
“מרשי בן 36, אזרח ישראלי מזה 19 שנים”, כתב עו”ד שקלאר לראש השב”כ. “מרשי שירת שירות צבאי קרבי מלא, משרת במילואים ועומד לפני סיום לימודי משפטים באוניברסיטה העברית, ללא כל עבר פלילי. הוריו גרים בקרים, שבאזור המחלוקת בין רוסיה לאוקראינה… מרשי הינו עיתונאי חובב ועורך אתר אינטרנט “ישראל 24″ העוסק בחדשות, בפרשנות ובהבעת דעות בשפה הרוסית. בעבר עסק במתן סיוע הומניטארי ובמשלוח ערכות עזרה ראשונה (לאזורים המורדים, הנתמכים על ידי רוסיה – ז”ק) במזרח אוקראינה”.
בפברואר 2015 נחקר גור בשב”כ לראשונה, לאחר שחזר מביקור בן שלושה ימים במוסקבה. מאז, הוא שב ונסע לרוסיה מספר פעמים, לדבריו לביקורים משפחתיים וחברתיים, ולכנסים בנושאי עיתונות, תקשורת ותרבות רוסית. בעקבות נסיעות אלה, החקירה התחדשה. בינואר השנה הוא זומן למחלקה למניעת ריגול בבניין הממשלה מול הקריה בתל אביב. שלוש חקירות נוספות, רצופות, התקיימו בעקבות נסיעתו האחרונה לקורס ספרות רוסית בסנט פטרסבורג בחודש מרץ.
“גור הביע בפני את מצוקתו וסיפר כי נדרש לעבור בדיקת פוליגרף”, אומר עו”ד שקלאר. “הוריתי לו לבצע את הבדיקה, מאחר ושוכנעתי כי הוא תמים. בעקבותיה, נטען כי הוא יצא דובר שקר, והוא נחקר ארוכות, כאילו עליו להסביר את איכות הפוליגרף ובודקו… דרישותיו להציג בפניו ראיות, לא נענו. כל השאלות שנשאל הן ‘שאלות פישינג’, שאין מאחוריהן כל חשד מוגדר. מכאן אנו מסיקים כי אין נגדו ולא כלום, ומדובר בחשד סרק. כאשר הוא זומן פעם נוספת, הוריתי לו להפסיק לענות. ושוב חזרה ההתעמרות בחדר החקירות הקר כקרח, משחקים פסיכולוגיים זולים ברמה של סרט ריגול למתחילים… מרשי הביע את תרעומתו מדוע מטרידים אותו לחינם, ושבפעם הבאה לא יגיע, איימו עליו באיומים שונים… מרשי לא יענה יותר לשאלות מאותו מין וסוג… אם יש חשד, נבקש להציג את החשד, את הראיות התומכות בו, לנהל פרוטוקול מסודר ולאפשר היוועצות משפטית”, כתב עו”ד שקלאר לראש השב”כ. “אני פונה אל כבודו באופן אישי, על מנת שתיבדק שיטה זו של ‘חקירה באפילה’… מבוקש להפסיק להטריד את מרשי”.
לא משחקים
“מתחילת מלחמת האזרחים באוקראינה, אני פעיל ברחוב הציבורי בקהילת יוצאי רוסיה בישראל”, מספר גור, שנולד בקרים כאשר היתה עדיין חלק מברית המועצות. לדבריו, בתחילה עסק בארגון פעולות הסברה התומכות בעמדת רוסיה. אחר כך התחיל לכתוב בלוג בנושא (il24.ru). בעקבות פעילותו התקשורתית, נסע לכינוסי תרבות שונים במוסקבה, המיועדים לקהילות יוצאי רוסיה בעולם, ולעיתונאים צעירים.
אז מה בעצם השב”כ רוצה ממך?
“קשה לי להבין. פעם ראשונה זה היה תרגיל. התקשרו מ’משטרת פתח תקוה’ בתואנה שהייתי מעורב בתאונה עם הקטנוע. הגעתי לבירור במשטרה, אף אחד לא הבין מי הזמין אותי, עד שאיזה בחור בא, תפס אותי ביד… התברר שאני בחקירת שב”כ. במשך שש שבע שעות צעקו עליי ‘ספר לנו הכל. מה אתה עושה, מי החברים שלך. מה מספרי הטלפון שלהם, עם מי אתה נפגש’. מבחינתם, הם אמרו, ‘רוסיה היא מדינה עוינת לישראל. אנחנו רוצים לעזור לך, אם מישהו יציע לך משהו, תיזהר’. בהמשך נחקרתי אפילו על ביקורים במרכז התרבות הרוסי בתל אביב, כשבאתי לכתוב ולצלם תערוכות, מופעים, חוגים… בחקירה האחרונה חזרו במשך שעות על השאלה האם אני מסתיר קשר עם סוכנים זרים. אנחנו לא משחקים משחקים, אמרו לי. אתה תספר לנו הכל. אני לא יודע מה אתם רוצים, סיפרתי לכם על החיים שלי , ועכשיו אמא שלי יודעת עליי פחות משאתם יודעים”.
ממשרד ראש הממשלה נמסרה בשם השב”כ תגובה: “שב”כ אינו נוהג להתייחס בתקשורת לטיפולים המבוצעים על ידו. מעבר לכך לא ניתן לפרט”.
