לייעוץ ללא התחייבות: 055-9704235
עורך דין אלימות במשפחה

עורך דין אלימות במשפחה

עורך דין אלימות במשפחה

עורך דין אלימות במשפחה אינה מלאכה פשוטה. חשוב לאתר עורך דין אשר מחד יבצע את עבודתו במקצועיות וללא רבב, ומאידך יגלה רגישות כלפי הנושא. כדאי לשאול מכרים ובני משפחה על עורך דין אלימות במשפחה מומלץ, לקרוא ביקורות וחוות דעת אודות טיב עורך הדין הפוטנציאלי, לערוך עמו פגישה ראשונית ולהתרשם ממנו. משרד עורכי הדין בראשותו של עורך הדין יעקב שקלאר מקבל ביקורות יוצאות מגדר הרגיל הן על טיב ואיכות השירות, והן על היחס האדיב שמקבל כל לקוח. עורך דין שקלאר נחשב לאחד מעורכי הדין הפליליים הטובים בארץ, כאשר נבחר לא אחת לרשימת שמונת עורכי הדי הפליליים המשפיעים בארץ. כל לקוח המגיע למשרד נהנה מליווי אישי ומקצועי החל מרגע הפגישה, דרך סיום ההליך המשפטי ואף לאחריו.

עבירות אלימות במשפחה נחשבות לענף משפטי אשר עומד בפני עצמו, וניתן לראות זאת בחקיקה ניכרת ובגישה מקפידה של הרשויות באשר לעבירות אלו. עבירות אלו, המשויכות לדין הפלילי, כוללות אי – אלו סכסוכים, מאבקים ורבליים ופיזיים, הפרות אמון, קשרי תלות, אמוציות ומה לא. מעל לכל, מרחפת העבודה הרגישה כי מדובר בעבירות שפגעו באנשים קרובים זה לזה, לרבות ילדים אשר קשורים באופן הדוק לנפגעים ולמבצעי העבירות.

עבירות אלימות במשפחה ועונשן – מאת עו”ד אלימות במשפחה יעקב שקלאר

בתחילת העשור האחרון של המאה הקודמת, חוקקה במדינת ישראל את ‘חוק למניעת אלימות במשפחה’, אשר אמור לגבי תקיפות בקרב המשפחה. החוק מגדיר בפרוטרוט מהו בן משפחה. הסעיף הראשון לחוק, קובע כי בן משפחה הינו בן זוג נשוי, בן זוג, ידוע בציבור, הורה, אחיות ואחים, סבא וסבתא, גיסות וגיסים, אחיינים ואחייניות, דודים ודודות, וכן קטינים חסרי ישע הנמצאים בהשגחת מבוגר האמון על צרכו.

בניגוד לעבירות תקיפה סתמיות רגילות אשר עלולות לגרום למאסר של עד שנתיים, עבירות אלימות במשפחה עלולות לגרום למאסר לש עד ארבע שנים. במידה והעבירות כוללות חבלה של ממש, העונש עלול לעלות לשש שנים (תקיפת בן זוג) ואף שבע שנים (חסר ישע), לעומת שלוש שנים מקסימליות כמאסר על תקיפה רגילה הכוללת חבלה.

עבירות אלימות ומין במשפחה בתקופת הקורונה ובכלל

התקופה המאתגרת בה אנו נמצאים, המחייבת התכנסות אל תוך המשפחה בחברת המשפחה הגרעינית והילדים, תוך בידוד מירבית מהעולם החיצון, מאתגרת גם מבחינה פלילית.

רוב עבירות האלימות במשפחה ועבירות המין במשפחה, מתבצעות עקב סיר הלחץ של החיים המשותפים, שכולל בחובו התמודדות עם מתח, תסכול, כמו גם חרדה קיומית והעדר ודאות כלכלית.

כל אלה מחייבים היערכות מיוחדת למגע המשפחתי, שיצור את תנאי לחץ וצפיפות, בחובם חבויה אלימות ותוקפנות מוגברים.

ראיינו בעניין זה את אחד המומחים המוכרים בישראל במשפט הפלילי בכלל, ובעבירות אלימות ומין במשפחה בפרט, עו”ד יעקב שקלאר:

איזה סוגי אלימות במשפחה יש?

כל התעללות בתוך המשפחה, אם פיזית, אם ריגשית, אם כלכלית ואם מינית, מוגדרת כאלימות במשפחה. אלימות במשפחה קיימת משחר ההיסטוריה. אנו נתמקד בהיבטים הפלילים שלה. ב -20 שנים האחרונות הושם דגש גם בחקיקה, וגם בתשומת לב ציבורית ותקשורתית על עבירות אלימות במשפחה, והחוק תוקן כך שהעונש הוכפל.

המשטרה מייחסת חשיבות רבה לטיפול בעבירות אלימות במשפחה, והמדיניות שבה היא נוקטת היא של אפס סובלנות. יש לכך היבטים חיובים אבל גם שליליים.

“אפס סובלנות”, זה אומר מעצרים מיותרים, עלילות שווא, שימוש בתלונות כקרדום לחפור בו במלחמת הגירושין ועוד.

מי חשוף לתלונות בגין אלימות במשפחה?

כל מי שמבצע עבירת אלימות במשפחה חשוף לתלונה מצד הקורבן. אלימות במשפחה מופנית גם על ידי הורים כלפי ילדיהם, בעבירות שלתקיפת קטין או חסר ישע והתעללות בקטין או חסר ישע, כאשר מדובר בתקיפות חוזרות ונשנות ובאכזריות מיוחדת. יש גם עבירות אלימות של ילדים כלפי הוריהם הקשישים המטופלים על ידם.

יש עבירות אלימות של בני זוג זה כנגד האחר. רוב עבירות האלימות בין בני זוג מיוחסות לגברים כנגד נשים. ישנן גם עבירות מין של אחד ההורים, בדרך כלל הגבר כלפי קטינים שהם או ילדים טבעיים, או ילדים חורגים. שוב מרבית העבירות  מיוחסות כלפי גברים.

אילו זכויות יש לנפגע עבירת אלימות או מין במשפחה?

הזכויות הן גם בדין הפלילי וגם בדין האזרחי. בדין הפלילי – כל מי שנפגע מעבירת אלימות או מין במשפחה או כל עבירה פלילית אחרת, מוגדר כנפגע עבירה ועומד לצידו חוק מיוחד שנקרא חוק זכויות נפגעי עבירה.

החוק מקנה 4 זכויות עיקריות והן: הגנה מצד המשטרה, קבלת מידע על ההליך הפלילי, השפעה על ההליך הפלילי (הבעת דעה לגבי הסדר טיעון עם הנאשם), תסקיר נפגע – בדרך כלל לעניין הנזקים והפיצויים הנדרשים בהליך הפלילי.

במסגרת אזרחית, הרי שכל  עבירה פלילית הינה גם עוולה אזרחית נזיקית, המקימה זכות תביעה. ככל שהתביעה מוגשת לאחר ההרשעה הפלילית, הרי שהיא נקראת תביעה נגררת, ואז אין שוב צורך להוכיח את האחריות הנזיקית, אלא רק את גובה הנזק.

לכן חשוב שכל מי שנפגע מעבירת אלימות במשפחה, או נפגעות תקיפה מינית, או בכלל – כל מי שנפגע מעבירה פלילית כלשהי, יפנה לייעוץ משפטי מידי לאבטחת זכויותיו, ויקבל ליווי מתחילת ההליך, על מנת שלא יעשה טעויות.

כסניגור פלילי אתה מייצג עברייני מין ומבצעי עבירות בתחום אלימות במשפחה, מה תייעץ להם, לאחר ביצוע העבירה?

ראשית, חשוב להדגיש שאני כפרקליט מייצג כל מי שהופרו זכויותיו. מי שיש לו זכות – אל מול הזכות קמה חובה לכבד את הזכות.

תפקידי הוא להבטיח שזכויותיו, אם כחשוד, אם כנאשם ואם כנפגע עבירה יכובדו. דווקא העובדה שאני מייצג גם את החשודים והנאשמים, לכאורה אלה שביצעו את העבירות הפליליות, כאשר מצד שני אני מייצג את נפגעי העבירה, אלה שזכיותיהם קופחו על ידי מבצעי העבירה, עובדה זאת מאפשרת לי לראות את ההליך מכל צדדיו לשקול את טובתו של הלקוח יותר טוב בכל תיק ותיק, כי אני מכיר את המערכת משני צידיה.

אלה שמייצגים רק את העבריינים או רק את הנפגעים, סובלים מחוסר מידע.

לגבי ייצוג של עברייני אלימות במשפחה ועברייני מין, הרי שמיד עם ביצוע העבירה הם צריכים לעזוב את זירת העבירה. בדרך כלל מגיעה משטרה והם מוצאים את עצמם במעצר. עד שהם מצליחים לזמן עו”ד, המשטרה מתחילה להפליל אותם. בדרך כלל מגיע סניגור ציבורי, שאינו איש אמונם, ואז הייעוץ המשפטי החלקי גורם לטעויות בחקירה.

אסור לעשות טעויות שכאלה, ולכן אסביר מה הם חייבים לעשות, אם לא הצליחו להתרחק ממקום ביצוע העבירה ולהגיע לייעוץ מיידי עם סניגור.

ראשית, הם צריכים לברר את טיב החשד ברמה שמאפשרת זיהוי מובהק של האירועים והעובדות. אסור לענות על שאלות פתוחות, אלא אם מבינים את כיוון השאלה. אסור לדבר אלא לפרוטוקול הכתוב בקצב הכתבה. לא כותבים – לא מדברים!

אסור לפתוח בחקירה בלי לנצל את זכות ההיוועצות. על פי החוק, החשוד זכאי לייעוץ עם סניגור שינקוב בשמו, ואם אין לו יכולת כלכלית מגיע לו ייעוץ מסניגור ציבורי. על היעוץ להיות יעוץ מקיף, לרבות סימולציה של שאלות ותשובות ובירור מלוא המחלוקות העובדתיות.

אני ממליץ על אלגוריתם, תרשים זרימה שפיתחתי, שאינו מכזיב לעולם והוא הולך ככה:

על כל שאלה פתוחה לענות “בלמה אתה שואל”?

על כל שאלה שמייחסת אשמה כללית, לענות ב – “מה עשיתי”? “איזו עבירה ביצעתי”? לא להסתפק בסיסמאות וכותרות כלליות, אלא לדרוש פירוט עובדתי של העבירה – מקום, זמן, התרחשות, פרטים מדויקים.

לאחר שמבינים בדיוק את החשד העובדתי לדרוש הצגת ראיות ולענות ב – “בוא תראה לי”, או “על בסיס מה אתה טוען שכך עשיתי”? לאחר שמראים לכם את הראיות לענות ב – “לא עשיתי שום דבר רע”.

אלגוריתם זה מאפשר קבלת מידע, ולא לשמור על זכות השתיקה. אני נגד שמירה על זכות השתיקה באופן גורף, אלא אם כן החשוד אשם לחלוטין, ושום דבר שיגיד לא יעזור לו, שאז מן הראוי לשמור לחלוטין על זכות השתיקה, לבטח עד שיגיע הסניגור ויפעל וייעץ בהתאם.

אם מדובר בהגנה מובהקת, יש לשטוח אותה בפירוט, בקצב הכתבה, לציין עדים שתשאולם נדרש בלוויית פרטים מדויקים.

בסוף גביית העדות יש לקרוא את ההודעה לאט לאט ולבקש לתקן כל טעות. אם מסרבים לכם, במקום לחתום – תכתבו “לא נרשמו מלוא הדברים”. חשוב מכל, לשמור על קור רוח, לנשום, לא לענות בחיפזון ולדבר לפרוטוקול ולא לחוקר.

השיחה במשטרה אינה שיחה רגילה. היא הפוכה לכל האינסטינקטים האנושיים, לכללי הנימוס, לשורת ההיגיון, ולדרך המחשבה שלנו.

הנחקר צריך לחשוב רק על מה שהוא רוצה שיופיע בעמוד הפרוטוקול המהווה את הודעתו במשטרה ותו לא. הנחקר אינו צריך להשביע את רצונו של החוקר, או הגיונו, או למצוא חן בעיניו בכל דרך.

מה קורה לאחר החקירה ואיך ממשיך הטיפול המשטרתי בעבריין האלימות במשפחה?

החשוד מובא להארכת מעצר, מה שנקרא “מעצר ימים”, כי המשטרה מבקשת ימים להשלמות חקירה, על מנת שהחשוד לא ישבש, לא יברח ולא יסכן את הציבור. בהליך המשפטי הזה, הסניגור אינו רואה את חומר החקירה בתיק, אך הוא חשוב כי ניתן להציג להציג עובדות שהוא מציל מפיו של החשוד, בחקירה נגדית של טוען המעצרים.

כמו כן, הסניגור רשאי לטעון בפני השופט למניעים זרים שבהגשת התלונה, לכך שהחקירה אינה הוגנת, לדרוש פעולות חקירה, להציע חלופת מעצר במקום מעצר של ממש. ייצוג נאות בשלב החקירה הינו קריטי, שכן החקירה קובעת מה יעשה בהמשך, ויכולה למנוע הגשת כתב אישום.

ככל שהחשוד משתחרר, הרי שהתיק הולך “לתרדמת”, חקירה איטית.  אחר כך התיק מגיע לאיזה שהוא מדף ומעלה שם אבק, אחר כך הוא עובר לתביעה, גם שם הוא “מעלה אבק” על מדף אחר, ואחרי שנה, פלוס מינוס, התביעה מתקשרת לקורבן ושואלת את הקורבן, האם יש עדיין טענות, או שהצדדים הגיעו לשלום בית.

אם מוגש כתב אישום במעצר, מוגשת בצידו בקשה למעצר עד תום ההליכים, ואז מתחיל הליך ארוך של בדיקת מסוכנות על ידי שירות המבחן, שחרור בתנאים מגבילים, הרחקה, הגבלות שונות, כשכל הליך המעצר מתנהל בין שתי ההערכאות, האחת היא הערכאה שאליה הוגש כתב האישום, והשנייה ערכאת הערעור שכל צד רשאי לערער על כל החלטת מעצר.

במקביל נקבע מועד להקראה בפני שופט נפרד, הוא זה שישמע את התיק. אם התיק מוגש במעצר הרי שיש שופט מיוחד לתיקים דחופים ומהירים שנדרשים לשמיעה מהירה.

אם התיק הוגש בשחרור, הוא הולך לשופטים אחרים, שם ההליכים איטיים יותר כי אין דחיפות.

עורך דין אלימות במשפחה

לגבי אלימות ועבירות מין כלפי ילדים האם זה שונה?

כן בהחלט. ילדים נחקרים בפני חוקרי ילדים, עובדים סוציאליים, שהם כמו פסיכולוגים שעברו הכשרה מיוחדת לחקירת ילדים. ילדים לא צריכים להופיע בבית המשפט, אלא אם כן חוקר ילדים מאשר זאת בדוח מיוחד. אם הוא לא מאשר זאת, כדי לא לפגוע בבריאותם הנפשית של הילדים, חוקר הילדים מסריט ומקליט את העדות וכותב דוח מהימנות לגבי עדות הילד.

אם אינו מתרשם ממהימנות העדות, בדרך כלל התיק נסגר, אלא שהקונספציה המקדמית של חוקר הילדים היא שילדים הם דוברי אמת.

חקירת חוקר ילדים הינה מלאכת מחשבת ודורשת בקיאות מיוחדת. לא ניתן להרשיע נאשם בעבירה פלילית רק על פי עדות חוקר הילדים והיא זקוקה לסיוע, ראיה עצמאית תומכת, גם אם חוקר הילדים האמין לילד וגם אם בית המשפט האמין לילדים ולעדות המוקלטת והמוסרטת.

מה העצה שתיתן בזמנים מאתגרים אלה של מחלת הקורונה?

העצה הטובה ביותר היא לשמור על משמעת, איפוק, קור רוח, סדר יום, ולנסות לשהות ביחד בבידוד, תוך כבוד הדדי ושמירת מרחק הן פיזי והן פסיכולוגי, כי ברור שהצפיפות גורמת למתחים ולעליה ברמת התוקפנות. ככל שקרתה עבירה, יש להתקשר באופן מידי כדי להתייעץ עם סניגור פלילי ולא לעשות שום פעולה בלי לקבל ייעוץ יסודי.

פנו עוד היום לקבלת ייעוץ ללא עלות מעו”ד מומחה בתחום לאלימות במשפחה!

 

צרו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם
  • שדה זה הינו למטרות אימות וצריך להישאר ללא שינויים.