לייעוץ ללא התחייבות: 055-9704231
האם חשיפה חיובית היא שוחד?

האם חשיפה חיובית היא שוחד?

האם חשיפה חיובית היא שוחד?

האם לראש הממשלה בנימין נתניהו יש סיבות להיות אופטימי בעקבות הכרעת דין שהתקבלה בתיק משפטי שעסק ביחסי “תן וקח”? האם לפרקליטות יש סיבות להיות מרוצה מהפסיקה בתיק? ומתי שוחד יכול להיכלל בהגדרת סיקור עיתונאי? תלוי כמובן את מי שואלים.

פרשנות משפטית

לפי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לימור מרגולין יחידי, לערכאות משפטיות יש שורה של קריטריונים שעשויים להביא להרשעת איש ציבור במסגרת יחסיו עם כלי תקשורת. הכרעת הדין של השופטת מרגולין יחידי – שפורשת היום – עסקה בעיקרה בענייני שחיתות בעיר אשקלון, אבל עוררה עניין מיוחד בעקבות זיכויים מחמת הספק של ראש העיר לשעבר איתמר שמעוני ואיש העסקים יואל דוידי מעבירות של לקיחת ומתן שוחד.
גלעד שלמור כתב חדשות 12 ניתח היום את הכרעת הדין ואת ההשלכות של הפסקה על משפט נתניהו אם יתקיים.

הפרקליטות טענה שכחלק מנתינת השוחד, רכש איש העסקים דוידי אתר אינטרנט שהרבה לבקר את שמעוני ומיד סגר אותו וכך פעל להיטיב עם ראש העיר לשעבר. בתמורה, כך נטען, היטיב שמעוני עם איש העסקים בדרכים שונות. וכך נוצרה סיטואציה שמזכירה במידה מסוימת את החשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים המיוחסים לראש הממשלה נתניהו בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה).

הכרעת הדין של השופטת מרגולין יחידי – שפורשת היום – עסקה בעיקרה בענייני שחיתות בעיר אשקלון, אבל עוררה עניין מיוחד בעקבות זיכויים מחמת הספק של ראש העיר לשעבר איתמר שמעוני ואיש העסקים יואל דוידי מעבירות של לקיחת ומתן שוחד.

בכתב החשדות נגד נתניהו, טען היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי “מחומר החקירה בתיק 4000 עולה, בתמצית, כי נרקמה מערכת יחסים של ‘תן וקח’ – בין אלוביץ’ לבין נתניהו. לפי חומר החקירה, מצד אחד, אלוביץ’ היטה את הסיקור בוואלה לטובת נתניהו, באופן חריג ביותר, כדי שייטיב עמו ועם חברות שבשליטתו ובהן חברת ‘בזק’, ומצד שני, פעל נתניהו, תוך ניצול כוחו השלטוני והביצועי בתחום הרגולטורי, כדי להיטיב עם חברת בזק, בתמורה להטיית הסיקור”. עניין הסיקור העיתונאי בנוגע לשמעוני לא נכלל כסעיף בכתב האישום, אלא הופיע רק בעובדות שצורפו אליו. השופטת מרגולין יחידי, שהרשיעה במקביל את שמעוני בקבלת שוחד מאיש העסקים דוידי בסכום של 150 אלף שקל בתמורה להענקת היתרי בנייה, פירטה בהכרעת הדין מתי לטעמה קיימים מקרים שבהם קשר בין איש ציבור לאיש תקשורת עלול להוות טובת הנאה. למרות הזיכוי, השופטת הדגישה כי במקרים אחרים התוצאה יכולה להיות שונה וכי כל תיק תלוי בנסיבותיו.

האם חשיפה חיובית היא שוחד?

איתמר שמעוני

 ואלה הקריטריונים שאותם יש לבחון לפי השופטת מרגולין יחידי:

“ראשית, יש לבחון אם כלי התקשורת מוחזק בידי גורם שיש לו אינטרסים חיצוניים – כלכליים בכלל ומול נבחר הציבור בפרט. ככל שקיימים אינטרסים עסקיים, וככל שאותם אינטרסים חיצוניים עומדים על הפרק או עתידים לעמוד על הפרק בזמן עתיד נראה לעין, במועד שלנבחר הציבור צפויה להיות השפעה עליהם, והם נדונים בין הצדדים במפורש או במשתמע, ואף במרומז בלבד, אזי האפשרות שההתערבות בפרסומים בכלי התקשורת היא חלק מטובת הנאה מושחתת, היא ממשית יותר, והבחינה צריכה להיות קפדנית יותר”.

“שנית, יש לבחון אם כלי התקשורת מחזיק באופן עקבי בעמדה ובהשקפת עולם כלשהי, אשר מתיישבת מבחינת האג’נדה שלו עם פרסומים הנוחים לנבחר הציבור, שאז הפרסומים האוהדים אינם קשורים בהכרח לקשר מול נבחר הציבור, או שמא הפרסומים ברוח האמורה נובעים רק מהקשר עם נבחר הציבור ו/או מבטאים שינוי בעמדה, שאז הקשר שלהם לטובת הנאה נפסדת הוא ברור יותר”.

״בנוסף, אם היוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחייה כללית או ספציפית של בעליו, ואם ניתנת גישה למעורבות למקורביו של נבחר הציבור, בהתאם להנחייה מלמעלה, אזי היבטי טובת ההנאה הפסולה בהתנהלות הם ברורים ומובהקים יותר”. שלישית, מבחינת התוכן, יש לבחון אם ההתערבות בפרסומים היא בהקשרים פרסונליים, בנושאים אישיים, משפחתיים, יחצ”ניים, שהזיקה שלהם לתפקיד הציבורי של נבחר הציבור היא קלושה, אם בכלל, והתערבות בהם, המובילה לפרסום חיובי או חיובי יותר, נדמית כטובת הנאה ברורה. אפשרות אחרת היא שהתערבות נבחר הציבור היא בנושאי תפקידו ותפקודו, ובקשתו היא שתובא לידיעת הציבור פעילותו הציבורית, וזאת, מבלי להתערב באופן הבאת המידע, תוכנו וניסוחו, שאז גם אם אין הצדקה להתנהלות במסגרת יחסי מראיין-מרואיין או כלי תקשורת-מקור, ייתכן שיש פחות הצדקה לערב בה את המשפט הפלילי. להשלמת התמונה אעיר, כי דומה שאם ההתערבות היא משני הסוגים, אזי גם פניות שכשלעצמן אינן בהכרח נגועות, צריכות להבחן ביתר קפדנות.

״רביעית, מבחינת השפעה על הצורה והאופן של הפרסום, יש לבחון אם ההתערבות כוללת גם היבטי צורה, כגון התערבות בניסוח הכותרות, עמודי השער, תמונות, ומיקום ידיעות, התערבות שקשה מאוד להסביר אותה במסגרת יחסים שגרתיים של כלי תקשורת אל מול נבחר ציבור.

״ככל שננקטים יותר אמצעי התערבות, וככל שיותר התערבויות הן פרסונליות, וככל שהתכנים עוסקים בנבחר הציבור וביריביו, וככל שהיוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה גם מצד נבחר הציבור ומקורביו וגם מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחייה של בעליו, אזי האפשרות שמדובר בהתנהלות לגיטימית מול כלי תקשורת היא קלושה.
“חמישית, לאור הפרמטרים השונים, והעובדה שאין מדובר בטובת הנאה מספרית ומדידה, על פי רוב יהיה נכון יותר להכריע אם מדובר בהתנהלות פלילית או לא על סמך בחינה מתמשכת על פני פרק של זמן ומספר של פעולות ולא על סמך ארוע נקודתי או קצר במשכו, אלא אם מדובר בארוע נקודתי חריג ובוטה.

“ואחרון, כפי שצוין לעיל, מדובר בטובת הנאה שהמרכיב הסובייקטיבי בה הוא בעל משמעות יתרה, ולפיכך, יש לבחון על פני רצף של זמן, ובמנותק מההתנהלות הפלילית הנטענת, באיזו מידה מייחס נבחר הציבור חשיבות לפרסומים על אודותיו בכלי התקשורת באופן כללי, כשככל שנושא זה חשוב לו יותר, כך האפשרות שעבורו מדובר ב’טובת הנאה אחרת’ המבססת מתת, היא גדולה יותר.

ברקע הדברים יצוין כי החלטת השופטת מרגולין יחידי בבית המשפט המחוזי אינה מהווה תקדים מכיוון שהיא לא התקבלה בבית המשפט העליון.

פרקליטי נתניהו: “זה הרבה יותר חמור מתיק 4000”
פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו מסרו בתגובה להכרעת הדין בעניינו של שמעוני כי “לא במקרה, מעולם בהיסטוריה המשפטית של הדמוקרטיות לא היה תיק שקבע שסיקור חיובי זה שוחד. קביעה כזו תפגע באופן אנוש בחופש העיתונות שהוא מיסודות הדמוקרטיה.

“מקרה אחד בלבד הובא לבית המשפט ב-2017. הקבלן דוידי קנה ב-600 אלף שקל אתר ביקורתי נגד ראש העיר אשקלון – ומיד סגר אותו. זה הרבה יותר חמור מתיק 4000 שבו לא נטען שראש הממשלה קיבל אפילו אגורה אחת. ובכל זאת בית המשפט זיכה את הנאשמים מהאשמה שסיקור חיובי הוא שוחד – ולא יצר את התקדים הזה.

“אם בית המשפט סגר היום תיק שוחד הרבה יותר חמור ממה שנטען בתיק 4000 – רכישת אתר אינטרנט ביקורתי נגד ראש העיר ב-600 אלף שקל וסגירתו מייד לאחר הרכישה – ברור שתיק 4000 קורס.הטענות נגד ראש הממשלה נתניהו הן חלק מאכיפה בררנית שזועקת לשמיים: סחיטה באיומים של עד המדינה ניר חפץ, הפריצה הלא חוקית לטלפונים של דובריו ושיטפון ההדלפות הפליליות והמגמתיות נגד ראש הממשלה במטרה לנהל נגדו משפט שדה בדעת הקהל.”

מנגד, עורכות הדין הילה גבאי וקרן צבירן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, התובעות במשפטו של שמעוני, אמרו כי “בית המשפט העביר מסר חד וברור שלפיו גם אם נבחר ציבור לקח שוחד בצורה מתוחכמת ולא בכסף מזומן, עדיין מדובר בשחיתות חמורה שיש לתת עליה את הדין”.

תוכן מקורי: כאן.

צרו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם
  • שדה זה הינו למטרות אימות וצריך להישאר ללא שינויים.