לייעוץ ללא התחייבות: 055-9704231
שני נאשמים בגידול ויצור סמים מסוכנים מסוג קנאביס זוכו

שני נאשמים בגידול ויצור סמים מסוכנים מסוג קנאביס זוכו

שני נאשמים בגידול ויצור סמים מסוכנים מסוג קנאביס זוכו

שני נאשמים בגידול ויצור סמים מסוכנים מסוג קנאביס זוכו, למרות שהסמים נתפסו ולמרות שהודו בביצוע העבירות. על כך בכתבה הבאה.

ביום 02/02/2020 זיכה השופט עודד מורנו, מבית משפט השלום בפ”ת, שני נאשמים אשר גידלו במעבדה בביתם קנאביס.

לפי המפורט בכתב האישום, ביום 16/10/2018 בשעה 07:20 הגיעו 7 שוטרים מצוידים בצו חיפוש לדירת הנאשמים, שם גידלו הנאשמים בשני חדרים שונים קנאביס, עם ציוד ייעודי הכולל: תאורת לד, שני מפוחים, מד טמפרטורת לחות, דימר לתאורה, משקל דיגיטלי ומד חומציות, כמו גם חומרי דישון, ושני מיכלי השקיה.

בית המשפט רשם בפניו את הודאת הנאשמים בכל עובדות כתב האישום, אלא שלאור הטענה המשפטית, העביר את התיק להבאת ראיות בפני השופט עודד מורנו. השופט קבע כי מן הראוי לערוך משפט זוטא, בשאלת קבילות החיפוש. משפט זוטא הינו משפט קטן בתוך המשפט הגדול, אשר קובע בדרך כלל את קבילות הודאתם של הנאשמים, ומיוחד בדרך כלל לטענות שההודאה שנגבתה מפי הנאשם אינה חופשית ומרצון, וכי הוצאה ממנו באמצעים פסולים.

השופט עודד מורנו קבע שהואיל ומדובר בהכרעה נורמטיבית, הרי שמן הראוי להתמקד בחוקיותו של החיפוש, שכן קביעה זאת תשליך על קבילותן של הראיות שנתפסו, היינו הסמים עצמם וההודאות של הנאשמים הנובעות מהחיפוש הלא חוקי. השופט קבע כי השפעת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, על פרשנות דיני החיפוש, וזכותם של הנאשמים להליך הוגן, מחייבים קביעה כי מן הראוי לדקדק בזכויותיהם של נאשמים באלה המילים:
“זכויות ללא סעדים עשויות להיות ללא כל תועלת”.

השופט סקר את התפתחות ההלכות החל מהלכת יששכרוב, עובר בהלכת בן חיים וקבע כי ישנה חשיבות לדקדק בהוראה כי החיפוש יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים. כמוכן קבע כי הרציונל העומד בבסיס דרישת המחוקק נעוץ ברצון לייצר מהימנות מקסימלית לחיפוש, המבוצע על ידי זרוע כזו או אחרת של הרשות המנהלית, כך שבבוא היום, עת יבקשו להגיש את הראיות לבית המשפט, תוכל אותה רשות מנהלית לתמוך יתדות טיעוניה בכך שנכחו גורמים אובייקטיביים, להם אין כל עניין בחיפוש ותוצאותיו, ובכך יאשרו את אמיתות תוכן החיפוש.

השופט מורנו קבע כי השוטרים סתרו בעדותם זה את זה, וכי אינו מקבל את טענתם, שהנאשמים עצמם הם אלה שוויתרו על נוכחותם של עדים בלתי תלויים. השופט מורנו קבע שמן הראוי לפסול את הראיות שהושגו בהליך לא
חוקי, שכן נפגעה זכותם של הנאשמים להליך הוגן.

בית המשפט העביר ביקורת חמורה, על כי השוטרים הפרו בריש גלי את צו החיפוש, הואיל ולאחר שנפתחה דלת הבית לבקשתם, וטרם עמידה על התנאים שנקבעו בצו החיפוש – קרי שני עדים שאינם שוטרים – בוצעה סקירה ברחבי הבית בה כבר נראו כל הממצאים שבכוחם להפליל את הנאשמים.

מבחינה מעשית, כך קבע השופט, פעילות השוטרים שהצטרפו לחיפוש, התעלמה באופן מוחלט מהתנאים שנקבעו להם עובר להגעתם למקום, כפי שעולה מצו בית המשפט.

השופט הפנה להחלטתו של בית משפט העליון, השופט אלרון, מיום 25/12/2019 בעניין נתניהו שקבע כי: “על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל ישום נוהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה. לא יעלה על הדעת כי במסגרת מאמציהם למיגור הפשיעה יבצעו השוטרים פעולות המנוגדות לדין, שהרי אין מתקנים עוול בעוול”.

הוסיף השופט מורנו וקבע, כי אף שהשוטרים טענו לוויתור מצידם של הנאשמים על נוכחות שני עדים שאינם שוטרים בחיפוש, הרי שזוהי טענת סרק, אשר נסתרת מההצלבה של עדויות השוטרים זו מול זו. השופט לא נתן אמון בעדויות השוטרים וקבע כי ככל שהיה ויתור מצד הנאשמים, אין מדובר בוויתור מדעת, וכי לא הועמדו על זכויותיהם על ידי השוטרים, וכי היה לשוטרים עניין להימנע מנוכחות עדים במקום, ולכן אין לקבל את דבריהם.
השופט הגדיל וזיכה את הנאשמים אף מבלי צורך שיענו לאישום, בטענה של ״אין להשיב לאשמה”, טענה שקובעת שלא הובאו ולו ראיות לכאורה המחייבות תשובה על ידי הנאשמים.

עו”ד יעקב שקלאר, מומחה למשפט פלילי, מבהיר ומתייחס לפרשה: “מדובר בהחלטה אמיצה המביאה פסיקה רחבת היקף, והלוקחת צעד אחד קדימה את זכויותיהם של הנאשמים אל מול עוצמת מנגנון החקירה והמשפט. ככל שמדובר במאבקו של אזרח כנגד רשויות החוק, הרי שמן הראוי לדקדק ולעמוד מקרוב על זכויות אלה ולא לנגוס בהן”.

מוסיף עו”ד שקלאר ומבהיר: ” אט אט מתקדמת המדינה לקביעה כי ראיות שהושגו בעבירה, הינן בלתי קבילות. לטעמי מן הראוי לאמץ את הלכת ״פירות העץ המורעל״ האמריקאית לדין הישראלי. הלכה זאת אינה משאירה מקום למחלוקת ולהליכי אין קץ. הלכה זאת תבהיר לחוקרים באופן קטגורי, כי פעולות בניגוד לחוק יפסלו את הראיות העולות מהן. ודאות זאת נדרשת במיוחד לאור ההלכה הקיימת בדבר הפסלות היחסית, הלכה שיוצרת חוסר ודאות, ויכוחים אינספור, הליכים אינסופיים, וניסיונות לתאם עדויות ולכסת”ח את הפעולות הפסולות מצד החוקרים. אני צופה כי בתיק זה יוגש ערעור על הכרעתו האמיצה של השופט מורנו על ידי התביעה. ככל שלא יוגש ערעור, אין ספק כי פסק הדין הזה הינו פסק דין חשוב המהווה נדבך נוסף, לקראת האמנציפציה של המשפט הפלילי”

צרו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם
  • שדה זה הינו למטרות אימות וצריך להישאר ללא שינויים.