מגיל צעיר היה עו״ד יעקב שקלאר לוחם צדק, שלחם את מלחמתם של החלשים והדפוקים.
״תמיד חרה לי שנטפלים לחלשים ולמדוכאים. לא סבלתי בריונים״, מספר שקלאר, ״מרדתי בסמכות ובחוסר צדק. מורים פירשו את זה כחוצפה והיו מעיפים אותי מהכיתה, הרבה פעמים נקלעתי לקטטות בגלל מענה לשון חריף. בצבא נשפטתי הרבה על עבירות משמעת ו׳פלצפנות׳, כמו שהמפקדים היו קוראים לזה. בעבודה לא יכלתי לסבול בוסים והוראות. בעייתי, מה לעשות״, צוחק שקלאר.
עו”ד יעקב שקלאר, בן 54, יליד מינסק, בירת רוסיה הלבנה, עלה עם משפחתו לישראל בשנת 1970. בן למשפחת מהגרים ענייה מרוסיה, שגדל להורים גרושים שעבדו קשה כדי לפרנס. הוא התחנך בפנימייה למחוננים ובקיבוץ. על אף ש”גידל את עצמו”, שקלאר היה תלמיד מצטיין ולאחר הלימודים התגייס להנדסה קרבית, ונלחם במלחמת לבנון הראשונה. אחרי הצבא חי בארצות הברית במשך 3 שנים, עסק במסחר, עד שחזר ארצה כדי להגשים את חלומו, ללמוד משפטים. שקלאר הוא בוגר המחזור הראשון של בית הספר למשפטים של המכללה למנהל.
כיום עומד עו”ד שקלאר בראש משרד המונה שישה עורכי דין, העוסק בתחום הפלילי ובזכויות אדם. הקולגות מתארים אותו כעו”ד לוחמני שאינו חושש מהתנגשות עם מוסדות המדינה ומתיחת ביקורת נוקבת עליהם. ערוץ 10 הכתיר אותו לאחד מעורכי הדין הפליליים המשפיעים בישראל ועיתון “מעריב” בחר בו כאחד משמונת עורכי הדין הפליליים המובילים בארץ. עו”ד שקלאר מרצה באוניברסיטאות ובמכללות ללימודי משפטים בנושאי עבודת הסניגור הפלילי, ומנחה בהרצאות והשתלמויות של לשכת עורכי הדין, ומשמש כפרשן בפאנלים תקשורתיים.
מדוע החלטת להיות עורך דין?
״תמיד הייתי איש של מילים, של ספרים, של כתיבה, של רטוריקה, של טיעונים. הייתי אנטי ממסדי, פקפקתי בסמכות ובדברי בכירים ובדברי מומחים. גם כיום אני כזה. איני מקבל שום דבר כמובן מאליו, רק בגלל שמומחה או בעל סמכות אומר שכך הדבר. נמשכתי למקצוע מהסדרה “פרקליטי אל איי”. הם דיברו יפה, התלבשו יפה, נראו יפה, והיו להם כלים ומשרדים יפים. כזה רציתי – וכזה קיבלתי. למרות שהתחלתי ללמוד כלכלה, החלום להיות עורך דין פלילי לא עזב אותי ולמזלי נפתחו המכללות, והייתי במחזור הראשון של המכללה למנהל, ולמדתי עם הרבה “כוכבים”, שמאז מובילים את מערכת המשפט והמנהל הציבורי בישראל, בכירים בפרקליטות ושופטים. במהלך לימודיי, עשיתי טרום התמחות, בתחום דיני המשפחה אצל עו”ד מאיר בר מוחא, אחר כך התמחיתי בבית משפט השלום בתל אביב אצל שופטת אזרחית. לאחר מכן הצטרפתי למשרדו של עו”ד חיים כהן, שם נדבקתי בחיידק הפלילי, בגלל תיק פלילי גדול שהגיע למשרד. הייתי עו”ד אזרחי במשרד אזרחי, שלפתע הושלך לעולם החקירות והמעצרים ובתי הסוהר והוקסמתי מכך. האנרגיה והלהט והשפה היו אחרים לחלוטין מהעולם האזרחי היבשושי. האווירה באולם הייתה שונה וחמה יותר והרגשתי כמו דג במים. בשנת 96 הוקמה הסנגוריה הציבורית ומהר מאד הפכתי ליקיר הסניגוריה. בתוך מספר חודשים הקמתי משרד עם צוות עורכי דין, והתחלתי לייצג במבול תיקים פליליים בכל הערכאות. הואיל ושלטתי בשפה הרוסית, רוב תיקי הפשע החמור של דוברי הרוסית באותה התקופה התנקזו למשרדי״.
עם התיקים הרבים, בא גם הפרסום, והעיתונאים כבר ידעו שכל אימת שיש רצח, אונס, שוד, סחר בנשים, אלימות קשה או כל תיק פשע חמור, כשהחשודים דוברי רוסית – ימצאו שם את עו”ד שקלאר. עם הפירסום הגיעו מהר מאד גם התיקים הפרטיים ומזה כ 15 שנים שקלאר עוסק רק בפרקטיקה פרטית משגשגת.
באילו תיקים מעניינים ייצגת?
״החל “מניקיטה” המחסלת בת ה- 16. אתי אלון ופרשת הבנק למסחר, עשרות תיקי הסחר בנשים, תיקי הרצח הרבים, לצד תיקי אירגוני הפשיעה, שירזי, אברג’יל – תיק 512, משפחות פשע רוסיות השומרות יותר על אנונימיות ודיסקרטיות . תיקי פשיעה כלכלית, חשבוניות פיקטיביות, תיקי מס כבדים. קצרה היריעה. עשיתי הכל. אבל הכי חביב עליי הוא זיכוי מרצח של בעל שהואשם ברצח אשתו באקדח שנשא ברישיון כמאבטח. התיק המאתגר ביותר היה התיק האבוד הזה – אישה נורתה מאקדח הבעל, הבעל שיקר, טען שהיה בחדר אחר. פרופ’ היס אמר שגרסתו המאוחרת של הבעל לא אפשרית מדעית. לאחר שיחזור עם אקדח צעצוע של בני התינוק שעשיתי ביחד עם פרופ׳ היס, חזר בו היס מעמדתו והודה שגירסת הנאשם סבירה. האיש זוכה זיכוי מוחלט וקיבל פיצוי מלא על ימי מעצרו.
מה אתה מכנה כהצלחה?
ההצלחה בתחום הפלילי היא למעשה הקטנת הנזק. כשלקוח עצור משתחרר – זו שמחה גדולה. הוא מביט באוויר העולם בעיניים חדשות, ממלא ריאותיו באוויר צח, שוכח את רעש המנעולים הכבדים, משפחתו צוהלת. זה ממלא אותי בשמחה כל פעם מחדש. כשלקוח משבח אותך – גם אם קיבל 10 שנים בפנים, במקום מאסר עולם, זו הצלחה. כשלקוח יודע שירקת דם בשבילו, גם אם נכשלת, מאשים את השופט – לא אותך. אבל בעבודת הסניגור יש אכזבות לרוב, כי הסניגור הוא האנדרדוג, הוא מגן על המקופחים – ואני מאמין שכמעט כל נאשם הוא בדרך זאת או אחרת קורבן של מערכת משפט דורסנית ואלימה. בגלל זה אני שם.
