משבר הקורונה שינה מן היסוד את האופן בו אנו מתנהלים, את המארג החברתי בו אנו חיים ואת אורח החיים. למשבר הבריאות העולמי הזה, בהיקף שלא נראה כמותו במאה השנים האחרונות, השלכות רבות גם בשדה המשפטי.
אופייה של הפשיעה בצל הקורונה
ברגעי משבר קשים, שיעור הפשיעה נוטה לעלות באופן ניכר. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במשברים כלכליים, אך גם בעתות מלחמה ובמשברים בריאותיים, המגמה קיימת. משבר הקורונה, אמנם, יוצר מקרה פרטי וייחודי של מגמה זו. עקב מגבלות הריחוק החברתי, המונעות התכנסויות רבות משתתפים, חלה מטבע הדברים ירידה בשיעור עבירות הרכוש והפשעים האלימים במרחב הציבורי. עם זאת, העלייה בשיעור אירועי האלימות במשפחה נתונים בעלייה חדה והינם גבוהים מאי פעם. במובנים רבים, נראה כי האלימות המצטברת מהמתח הגובר והולך שאינו מוצא פורקן במרחב הציבורי, מופנמת אל הבית פנימה ואל התא המשפחתי.
סטטיסטיקה עגומה
במהלך החודשים האחרונים, חלה עליה של מעל 36% במספר הפניות לייעוץ וייצוג משפטי עקב אירועי אלימות במשפחה. מאות פניות הציפו את מרכז הסיוע של משרד המשפטים ומעל 200 בקשות לצווי הרחקה והגנה נפתחו. הרוב המכריע של הפניות הגיע מנשים. גם אל המשטרה הגיע מספר פניות חסר תקדים של נשים המתלוננות על אלימות במשפחה, בשיעור העולה על פי 2.5 לעומת שנים קודמות.
המספרים הללו מצביעים על עלייתה של מגמה רווחת ממילא. אלימות במשפחה היא תופעה רחבת היקף בישראל ששיעורה גובר והולך. אלו רק המספרים המדווחים הידועים לנו וייתכן מאוד שמתחת לפני השטח, התופעה רחבה בהרבה.
