עו״ד יעקב שקלאר, העוסק בדין הפלילי מזה 28 שנים, כבר נתקל במהלך הקריירה שלו בכל סוגי התיקים הפליליים בכל הערכאות, אך הכי מרגיזים אותו תיקי הכזב ועלילות השווא בהם הוא מטפל
״מנסיוני״, הוא מסביר, ״הגברים הינם קורבן מובהק לנסיונות סחיטה על רקע מיני, לצווי סרק להגנה על רקע אלימות במשפחה, להליכי סרק פליליים, חקירות וכתבי אישום, כאשר המתלוננות טופלות עליהם עלילות שווא או מגזימות ומוסיפות לטענותיהן, בין אם למטרות נקמה וסגירת חשבונות, בין אם זה למטרות סחיטה כספית בחסות דרישת פיצויים, ובין אם כקרדום לחפור בו במלחמת הגירושין״.
שקלאר מספר על תיקים רבים בהם ייצג מכל כיוון ובכל הליך, את לקוחותיו, גם גברים וגם נשים, בתיקי מין ואלימות, שהסתיימו בהסכם חיסיון, שם קוד לתשלום פיצוי סודי ׳שנועל את הפה׳ של המתלוננת.
׳הסכם חיסיון׳, מסביר שקלאר, ״הוא למעשה סחיטה שהצליחה. במסגרת ההסכם, נקבע מנגנון פיצוי ללא קבלת אחריות וללא הודאה באשמה, תוך מתן שם ׳תמים׳ וחוקי לפיצוי. המנגנון של הסכם חיסיון טוב צריך להגן על הנסחט, זה תמיד הגבר, מפני גילוי ׳המידע המפליל׳, באמצעותו סוחטת המתלוננת את הנסחט. מידע זה, יש שהוא טענה לארוע פלילי שאכן ארע, במרבית המקרים הוא מיני ומבזה, המקים סעד של פיצויים, ויש שהוא עלילת שווא ממש, הגורמת לנסחט לפחד מפני השלכות הגילוי על משפחתו, על מעמדו על מקצועו, ולשלם דמי לא יחרץ״
״כמו-כן יש להזהר מפני מתלוננת סדרתית״, מוסיף שקלאר, ״שעלולה לקבל את דמי הסחיטה, ולמרות זאת להמשיך ולדרוש דמים נוספים, או למכור את המידע לאחר בעבור כסף או טובת הנאה. לכן, יש לדרוש ערבויות ובטוחות להסכם החיסיון, אם בדמות קנס על הפרה, אם בדמות עיקול רכוש לתקופה שתקבע ואם בחתימה של ערב בעל יכולת, שהסוחטת/נפגעת לא תרצה לסכנו בתשלום הקנס״.
מתי יש לשלם דמי סחיטה ומתי יש להילחם עד חורמה?
בעניין הזה מסביר עו״ד שקלאר, כל מקרה לגופו. השיקולים הרלוונטיים קשורים למעמדו של הנסחט, למה יש לו להפסיד, למידת האשמה האמיתית שלו באירוע, ביכולתו הכלכלית, באישיותו החזקה או החלשה, ובטיב הראיות.
״אני כבר שילמתי דמי לא יחרץ, כשייצגתי לקוחות״, מספר שקלאר, ״סירבתי ונלחמתי בפעמים אחרות, והיו גם פעמים רבות הפוכות, כשייצגתי נפגעת עבירה, גביתי פיצויים עבור הימנעות מהליכים פליליים ואחרים. כל מקרה לגופו״.
