על פי גישה אחת, יש להתייחס באופן אחיד לכל הסמים המסוכנים. התוצאה היא שדינו של מי שסוחר בקנאביס או בסמים מסוכנים הנקראים ׳קשים׳ להעצר עד תום ההליכים, אלא אם כן ישנן נסיבות חריגות ומיוחדות המתירות לחרוג מן הכלל. על פי הגישה המקלה, המכונה ׳גישה מאבחנת׳, סמים קלים אינם כסמים קשים לענין מעצר – ויש להעדיף חלופה במקום מעצר בפועל.
העורר הופנה עי השופט המחוזי לקבלת תסקיר מבחן שאכן המליץ על שחרור, אלא שהשופט אבו טהא העדיף לעצור אותו עד תום ההליכים, למרות העדר עבר פלילי קודם. השופט המחוזי הדגיש את חומרת העבירה הבאה לידי ביטוי בגידול מסחרי של 192 שתילי קנאביס במשקל של 45 קג וכן את גניבת החשמל ובניית חממות ושימוש בציוד נילווה, כמו גם ניסיון להכשלת השוטרים שניסו לעצור את הנאשם תוך ניסיון בריחה.
במהלך החיפוש נתפס גם קנאביס מוכן להפצה במשקל 6,5 ק”ג ומחוץ לחממה גודלו עוד 625 שתילים, בשדה גדול, במשקל 145 ק”ג. בגלל הנסיבות החמורות, ההיקף העצום של הגידול, הציוד המשוכלל, משך הזמן, וגם בגלל אופיו של העורר, שבא לידי ביטוי בתסקיר, כמי שאינו יציב ואינו ניתן לאמון, עצר אותו השופט המחוזי עד תום ההליכים.
הערר, כאמור, התקבל על ידי בית המשפט העליון, אשר הורה להשיב את העורר למחוזי, שם יקבעו תנאי השחרור. מסביר עו״ד יעקב שקלאר, סניגור מומחה בעבירות סמים:
״הגישה המאבחנת היא הנכונה. קנאביס אינו כסם מסוכן אחר ואינו מסכן את הציבור. ככל שהשימוש בקנאביס מותר במדינות מפותחות מישראל, וגם בארץ אינו פלילי למהדרין, הרי שמסקנה הגיונית היא – שגם גידולו אינו מסכן את הציבור יותר מאשר הפצת סיגריות או אלכוהול, שהינם מסוכנים לשימוש יותר מקנאביס. לכן יש לטעמי לבטל לחלוטין את חזקת המסוכנות לגבי עבירות של גידול והפצת קנאביס ולהפסיק לעצור עברייני קנאביס, וכן לא ירחק היום ללגליזציה מלאה של השימוש וההחזקה של קנאביס, כמקובל במדינות המערב מזה שנים רבות״.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט לקריאת הכתבה באתר מעריב לחצו >>
