בית המשפט השלום דחה את בקשת המעצר של המשטרה ושחרר את הנאשם באלימות קשה כלפי חברתו ללא תנאים מגבילים למעט ערבויות כספיות בגלל מעורבות בת הזוג באירועי האלימות. ערר התביעה לבית המשפט המחוזי נדחה.
החלטת שחרור חריגה התקבלה ביום 21.11.23, בבית משפט השלום בראשון לציון, בתיק בו נאשם פועל זר ממולדובה בהכאתה ותקיפתה הקשה של חברתו לחיים. לפי כתב האישום תקף הנאשם, פועל זר ממולדובה, עובד בניין, את חברתו, אף היא עובדת זרה ממולדובה, על רקע ויכוח רומנטי ביניהם, באופן שהיכה אותה באמצעות ידיו במכות אגרוף, הטיח אותה ארצה, ומשנפלה וקמה שוב המשיך להכותה במכות אגרוף בפניה ובגופה, עד כדי הטחתה על מכונית אשר חנתה בסמוך, וכך שוב ושוב עד אשר לא הצליחה המתלוננת להתרומם מהארץ. כתוצאה מהתקיפה הקשה נגרמה למתלוננת המטומה ונפיחות במצח בצד שמאל, שפשופים אדומים בצוואר מצד שמאל, רגישות בגפיים ובמרפק שמאל, שפשופים בכפות ידיה, וכן שברים באצבעות 3 ו – 4 ביד שמאל אשר הצריכו הנחת גבס.
אף שבדרך כלל כתב אישום חמור שכזה, שמלווה בהוראת חיקוק של חבלה חמורה, עבירה שדינה 7 שנות מאסר בפועל, מחייב מעצר עד תום ההליכים, קבע בית המשפט כי: “אף למתלוננת יש חלק באירוע בכך שניסתה למנוע מהנאשם ללכת, כך ששוב ושוב סירבה לעזוב את המקום, וניגשה שוב לעבר הנאשם עד אשר זה הטיח אותה ברצפה במספר רב של הזדמנויות ולא הצליחה להתרומם”.
בית המשפט התייחס לסיבה לאלימות הקשה שהופנתה לבת הזוג, והסביר שמדובר באירוע שהתחיל בבית חברים משותפים, שבו שתו השניים משקאות אלכוהוליים, וכאשר אז ובמהלך ריקוד עם אישה אחרת, נגע הנאשם בישבנה של אותה אישה, עלתה קנאתה וחמתה של המתלוננת בנאשם.
בית המשפט ציין כי המתלוננת לא הגישה תלונה כנגד הנאשם, ואף כתבה לשופט מכתב שבו תיארה את הנאשם כאדם טוב אשר דאג לה כפי שלא דאג לה איש מעולם, הסבירה שהאירוע היה אירוע נקודתי, שאינה חוששת ממנו, שהוא אדם הנחמד ביותר בעולם, מעולם לא היו ביניהם מריבות וקונפליקטים, ושמדובר באדם חברותי וטוב לב ביותר.
הסנגור, עו”ד יעקב שקלאר, אשר ייצג את הנאשם, הסביר כי מדובר בקטטה הדדית אשר יצאה מכלל שליטה. עו”ד שקלאר הבהיר כי מדובר בנאשם שמצוי מזה 6 שנים בארץ, הוא עצמו נשוי לאישה אחרת הנמצאת במולדובה, והינו אב לילד, בעוד שהמתלוננת אף היא אזרחית מולדובית נשואה ולה 3 ילדים.
כמו כן, הציג עו”ד שקלאר חוו”ד ממעסיקו של הנאשם המתארת אותו כאדם אחראי וממושמע, והמעסיק הצהיר כי הוא מעוניין להחזירו לעבודה.
שופט השלום נדרש לצפייה בסרטון, וקבע כי אכן הסרטון מעלה התנהגות אלימה וחמורה, ואולם אין להתעלם מהעובדה שהמתלוננת עצמה מעורבת באירוע, היא אינה מנסה לברוח מהאירוע, ולהיפך, היא חוזרת לעבר הנאשם ומנסה למנוע ממנו לעזוב את המקום פעם אחר פעם.
בית המשפט קבע כי אם קיימת מסוכנות מצד הנאשם הרי שהיא ביחס למתלוננת בלבד, ולא לציבור הרחב.
כמו כן, קבע השופט שמעון שטיין כי: “אין להימנע מהאפשרות שאכן מדובר באירוע שיצא מכלל שליטה, ושאף למתלוננת יש חלק ולו מזערי ביחס אליו”
בניגוד למקובל בתיקי אלימות במשפחה לא נדרש השופט לתסקיר מעצר, ואף לא לחלופת מעצר בדמות מעצר בית, אלא שחרר את הנאשם בערבויות כספיות בלבד ללא הגבלה נוספת.
בית המשפט המחוזי מרכז דן היום בערר התביעה ודחה אותו על כל חלקיו.
עו”ד יעקב שקלאר מגיב:
“לא בכל תיק צריכה התביעה לערור, וזאת דוגמה מובהקת לכך. צר לי שהתביעה “התרגלה” לכך שכל תיק אלימות במשפחה מסתיים, במקרה הטוב, בחלופת מעצר, בדמות מעצר בית מלא. שחרור בערבות, ברוב המוחלט של התיקים, מלווה בצו הרחקה, משרת את מטרות המעצר. אנו שמחים מאוד על החלטת שני השופטים, אשר נהגו בסבירות ובהגינות, ושחררו את הנאשם ממעצרו המיותר”.
