השופט קבע כי בית המשפט אינו כבול להמלצת שרות המבחן וכי הוא מהווה כלי עזר בלבד עבור השופט. כמו כן קבע בית המשפט כי אין לפגוע בחזקת החפות העומדת לנאשם בשלב המעצר, באופן שנדרש ממנו להודות ולקחת אחריות על מעשיו, לפני שהתיק התברר בראיות.

״כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, העובדה שנאשם כופר במיוחס לו בכתב האישום, אין בה כשלעצמה כדי ללמד על מסוכנותו בשלב הליך המעצר״, קבע בית המשפט.

התביעה הודיעה כי לא תערער על ההחלטה.

 

תגובת עו״ד יעקב שקלאר, סניגורו של הנאשם:

 

״ כמי שמופיע 30 שנים בהליכי מעצר, אני נתקל שוב ושוב באותו כשל אינהרנטי בעבודת שירות המבחן, אשר אינו מבדיל בין תסקיר בשלב המעצר לתסקיר לעונש. המתודה של קצינת המבחן לבחינת מסוכנות נשענת על חרטה, קבלת אחריות, הפנמה של דפוסים מכשילים ורצון בשינוי ובטיפול. למרבה הצער, שירות המבחן מקבל את כתב האישום ככזה ראה וקדש, ולא מבין שהתיק לפני הוכחות, ולכן התמונה עשויה להשתנות והנאשם עשוי להזדכות. אני שמח שהשופט קיבל את טענותינו, שנאשם לא חייב להודות כדי להוכיח את העדר מסוכנותו – ושיחרר את הנאשם למרות העדר המלצה לשיחרור של שירות המבחן״  הכתבה באדיבות פורטל המשפט לקריאת הכתבה באתר מעריב לחצו >>