עבירת הזיוף היא עבירה פלילית העוסקת בזיוף מסמכים, שעיקרה הונאה. העבירה חקוקה בחוק העונשין, בסעיף 418, המגדיר מספר תבחינים והתייחסויות לתבחיני עבירת הזיוף, בניהם:
- יצירת מסמך בבחינת “יש מאין”- יצירה של מסמך שאינו קיים, למטרת הטעיה של אדם אחר, פרטי או ארגון, לטובת קידום אינטרס אישי.
- שינוי מסמך- עריכת שינויים במסמך קיים, במטרה להטעות ולקדם מטרה/אינטרס, דוגמת: שינוי נמענים, שינוי פרטים אישיים של הנלון במסמך, שינוי תאריך יצירת המסמך ו/או תאריך תוקף המסמך, שינוי סכום כספי לחיוב/זיכוי/תיעוד המופיע על גבי המסמך.
- חתימה על מסמך בשם אחר, קיים או מדומה, למטרת נטילת סמכותו לצורך מתן תוקף למסמך, לתועלת אישית.
מהי הענישה הקבועה בחוק העונשין למורשע ב- עבירת הזיוף
חוק העונשין בסעיף 418 עוסק בזיוף מסמכים ומפרט את אופן ביצוע הזיוף כמוזכר לעיל. סעיף זה אינו עוסק בזיוף שטרות ומטבעות כסף, עבירות הזוכות לסעיף נפרד בחוק.
עבירת הזיוף הנוגעת למסמכים נבחנת על ידי המחוקק בהתאם לחובת ההוכחה החלה על חשדות פליליים, הדורשת ביצוע וכוונה, אולם גם מעמיקה ובוחנת את מהות העבירה, השימוש בסמכות היה והתקיים למטרת ביצוע העבירה, קיומה של כוונת מימוש אינטרס/תועלת אישית, פגיעה בנפגעי עבירה ונסיבות נוספות.
החוק קובע ענישה בגין עבירת הזיוף הנחלקת ל-3 רמות חומרה:
עבירת זיוף- הרשעה בגין זיוף מסמך דינה מאסר בפועל בן עד שנה אחת.
עבירת זיוף בנסיבות מחמירות- הרשעה בעבירת זיוף הכוללת הוכחת כוונות מימוש לתועלת אישית- דינה מאסר בפועל לתקופה בת 5 שנים.
עבירת זיוף על ידי עובד ציבור- הרשעה בעבירת זיוף המתבצעת על ידי עובד ציבור, כנגד מסמך המצוי בתחום אחריותו, בכוונה לקבלת דבר או בהוכחת קבלת דבר- דינה עד 7 שנות מאסר בפועל. החמרה זו נוגעת לטוהר המידות הנדרש מעובדי ציבור, ובהפרת האמון המחייב כלפי הציבור.
חובת ההוכחה אל מול זכות החפות
מטרת המחוקק להגן על הציבור מפני ההשלכות המלוות בזיוף מסמכים, אינה סותרת את זכות החפות העומדת לרשות כל אדם, בטרם הוכחה אשמתו.
קיומו של חשד הנוגע לעבירת זיוף עשוי במהרה לתפוח לכדי חשדות נוספים, תיבול התיק בעבירות הונאה ואיום מהותי על החופש האישי של אדם. חשוב במיוחד להסתייע בשירותי עורך דין פלילי מקצועי ולהימנע משיתוף פעולה ומסירת מידע בהליכי חקירה, שעיקר מטרתם הוא הפללת החשוד.
על מנת להוביל לכתב אישום ולהרשעה בגין עבירת הזיוף, על גורמי החקירה מוטלת חובת ההוכחה, אשר תתבסס על קיומן של שתי הנחות יסוד:
היסוד העובדתי- האם החשוד בעבירה אכן ביצע זיוף מסמך. האם גורמי החקירה אכן מחזיקים בהוכחה ליצירת מסמך שלא כדין, ביצוע שינויים במסמך, חתימה בשל אחר על המסמך? האם עצם האחזקה במסמך מהווה הוכחה לזיוף?
היסוד הנפשי- מודעות וכוונה- לצד הוכחת ביצוע הזיוף, יידרש הגורם המאשים להצביע על יסוד נפשי המוכיח כי החשוד בעבירה היה מודע למעשיו, והפעיל כוונה ורצון לביצוע עבירת הזיוף ומתוך מודעות לתוצאותיה.
חשוב לציין כי הוכחת עבירת זיוף אינה מחייבת את מימוש הכוונה לתועלת אישית בפועל, שכן כוונה זו עשויה לעסוק בתועלת עתידית, בבניית יחסי אמון, ועצם הוכחת ביצוע הזיוף מהווה עבירה בלתי תלויה.
עוד שירותים שאנו מספקים:
עורך דין צווארון לבן כל המידע >>
הגנה מפני חשד בעבירות זיוף
הגנה משפטית אופטימלית בפני חשד לעבירת זיוף תחל בשלבי החשדות הראשוניים והחקירה, כאשר עורך דין פלילי מיומן ומנוסה ידע לבחון את הנסיבות והראיות ככל וקיימות, ולחתור לסגירת תיק החקירה בלא כלום. אפשרות נוספת להגנה משפטית בנסיבות מורכבות יותר תביא להפחתת אישומים, הקמת הסדר טיעון מוקדם, ורק במקרים חריגים ייצוג בבית המשפט.
עורך דין יעקב שקלאר, עורך דין פלילי מוביל ומנוסה, מספק שירותים משפטיים מקצועיים, ברהיטות ובשליטה בלתי מעורערת בחקיקה ובפסיקה, אותן הוא מגייס לטובת ייצוג לקוחותיו והגנה מלאה עליהם.
