לייעוץ ללא התחייבות: 055-9704235
מסדר זיהוי במשטרה: זכויות החשוד ומה חשוב לבדוק?

מסדר זיהוי במשטרה: זכויות החשוד ומה חשוב לבדוק?

חדר חקירות מול מסדר זיהוי
מסדר זיהוי במשטרה הוא פעולת חקירה שנועדה לבדוק אם עד מזהה את האדם שראה באירוע הנחקר. הזיהוי עשוי להתבצע מול קבוצת אנשים או באמצעות תמונות. כדי להעריך את התוצאה, חשוב לבדוק לא רק על מי הצביע העד, אלא גם כיצד נבנה המסדר ואילו הוראות ניתנו לו.כשמודיעים לכם על הליך כזה, בקשו להתייעץ עם עורך דין לפני קבלת החלטות. אל תניחו שזיהוי בהכרח מוכיח אשמה, אך גם אל תתייחסו אליו כאל עניין טכני שאין צורך להתכונן אליו.

מסדר זיהוי במשטרה: סוגי ההליכים וההבדלים ביניהם

ההבדל הוא באופן הצגת האנשים ובשאלה אם נבדק חשוד מסוים או שעדיין מנסים לאתרו:

סוג ההליך כיצד הוא מתבצע? מה חשוב לברר?
מסדר זיהוי חי החשוד עומד לצד אנשים נוספים. כיצד נבחרו המשתתפים והאם החשוד בולט ביניהם.
מסדר זיהוי תמונות תמונת החשוד מוצגת לצד תמונות נוספות. אילו תמונות הוצגו ובאיזה אופן.
עיון באלבום תמונות העד מחפש אדם במאגר תמונות לצורך איתור חשוד. האם היה חשוד מוגדר מראש ומה תועד בזמן החיפוש.

לא כל הצגת תמונה היא מסדר זיהוי מסודר. לסוג ההליך ולנסיבות עריכתו יש חשיבות בבחינת הראיה.

הצגת תצלומים בחדר חקירה, להמחשת ההבדל בין תשאול לבין מסדר זיהוי במשטרה
הצגת תצלומים בחקירה אינה בהכרח מסדר זיהוי. התמונה להמחשה בלבד.

מסדר זיהוי במשטרה בנוכחות עורך דין

הפסיקה מכירה בזכותו של חשוד לנוכחות סנגור במסדר זיהוי חי ובמסדר תמונות. עם זאת, יש להבחין בין מסדר הנוגע לחשוד מסוים לבין חיפוש ראשוני באלבום, שבו ייתכן שטרם אותר חשוד. תפקיד הסנגור אינו לנהל את המסדר או להכווין את העד, אלא לפקח על תקינות ההליך ולהעלות הערות בדרך המותרת.

לפני מסדר זיהוי במשטרה, כדאי לפנות לקבלת ייעוץ לפני חקירה ולמסור במדויק מה נאמר לכם: מה מתוכנן, מתי והאם כבר בוצע זיהוי קודם. בקשו מעורך הדין לברר את האפשרות להשתתף בהליך ואת דרך תיעוד ההסתייגויות. אין לבחור בסירוב או בהסכמה אוטומטיים על בסיס עצה כללית מהאינטרנט.

אילו נסיבות עלולות להשפיע על אמינות הזיהוי?

תנאי הצפייה והזמן שחלף

משך החשיפה לפנים, התאורה, המרחק והזמן שעבר עד הזיהוי עשויים להשפיע על היכולת לזהות אדם. לכן יש הבדל בין מפגש ממושך לבין מבט חטוף באירוע מהיר. בדיקת הזיהוי אינה מסתכמת בשאלה אם העד נשמע משוכנע, אלא גם באפשרות שהייתה לו לקלוט ולזכור את הפנים.

האם החשוד בולט ביחס לאחרים?

מסדר מאוזן צריך לאפשר בדיקה של הזיכרון, לא לנחש במי המשטרה חושדת. מחקר המוצג באתר משרד המשפטים האמריקאי בוחן בין היתר כיצד התאמת המשתתפים האחרים לתיאור שמסר העד קשורה להוגנות המסדר. זהו שיקול מקצועי בבדיקת הזיהוי, ולא תחליף לבחינת הדין הישראלי.

לדוגמה, כאשר העד תיאר אדם בעל מאפיין חיצוני מסוים ורק אחד מהמשתתפים נושא אותו, מתעוררת שאלה: האם הבחירה נבעה מזיהוי הפנים או מהמאפיין החריג? זו סיבה לבדיקה פרטנית, לא הוכחה אוטומטית לטעות.

חשיפה קודמת ותגובות במהלך ההליך

חשיפה לתמונת החשוד לפני מסדר זיהוי במשטרה, וכן מידע שנמסר לאחר האירוע, עלולים להשפיע על הזיכרון. גם תגובה המאשרת לעד שבחר באדם הנכון עלולה להשפיע על מידת הביטחון שיביע בהמשך. משום כך חשוב להבחין בין האמירה הראשונה שלו לבין תיאור מאוחר יותר, ולבחון מה התרחש ביניהם. להרחבה, ראו את סקירת המחקר על זיכרון וזיהוי עדי ראייה (באנגלית).

זיהוי אדם במקום אינו בהכרח זיהוי שלו כמבצע העבירה

אפשר שאדם היה בזירת האירוע, אך המחלוקת היא אם הוא ביצע את המעשה המסוים שמיוחס לו. במצב כזה, זיהויו כמי שנכח במקום אינו פותר לבדו את השאלה מי תקף, מי החזיק בחפץ או מי ביצע פעולה אחרת.

בבש״פ 6443/04 בחן בית המשפט העליון מקרה שבו הוצגו לעד תמונות של שלושה חשודים והוא התבקש לתאר את חלקו של כל אחד באירוע. בית המשפט קבע כי דרך ההצגה פגעה באופן משמעותי במשקל הזיהוי. העובדה שהחשוד נכח באירוע לא הצדיקה הכוונה כזו של העד. זו המחשה לחשיבות ההבחנה בין זיהוי נוכחות לבין זיהוי המעשה.

מה כדאי לבדוק ולתעד לאחר מסדר זיהוי במשטרה?

לצורך בירור מסודר עם הסנגור, כדאי לרכז ארבעה נושאים. המטרה היא להכין שאלות לבדיקת חומר החקירה, לא להשלים פרטים שאינכם יודעים:

  1. מה הוצג לעד: קבוצת אנשים, סדרת תמונות או תמונה בודדת. האם ידוע על זיהוי קודם?
  2. כיצד נמסרה התוצאה: מה היו המילים המדויקות של העד, והאם תועדה התלבטות או אי ודאות?
  3. אילו הערות הועלו: מה ביקשו החשוד או הסנגור לבדוק, ומי השיב לבקשה?
  4. איזה תיעוד קיים: פרוטוקול, תמונות, הקלטה או תיעוד חזותי, והאם נשמר רצף ההליך. חשיבות שימור ההצגה והתוצאה מודגשת גם בהנחיות המקצועיות לאיסוף ראיות זיהוי.

טיפ מעשי: מסרו לעורך הדין תיאור עובדתי, עם סדר זמנים ככל שניתן. הפרידו בין מה שראיתם ושמעתם בעצמכם לבין מה שסיפרו לכם. אין צורך לנחש מה נאמר לעד בחדר שלא הייתם בו.

טיפ נוסף: אל תנסו לבדוק את אמינות הזיהוי באמצעות פנייה עצמאית לעד או למתלונן. העבירו את השאלות לסנגור, שיבחן כיצד לברר אותן במסגרת ההליך.

מסדר זיהוי במשטרה: האם פגם בהליך מבטל את התיק?

לא בהכרח. קבילות הראיה ומשקלה הן שאלות שונות: ייתכן שהזיהוי יישאר חלק מחומר הראיות, אך המשקל שיינתן לו יפחת. בפסיקה נדונו פגמים בזיהוי שלא הובילו לפסילה אוטומטית, אלא לבחינה של עוצמת הראיה והשלכתה על המשך ההליך.

את התוצאה של מסדר זיהוי במשטרה יש לבחון כחלק ממכלול הראיות בהליך הפלילי, ולא להסיק מסקנה רק מהמשפט ״העד זיהה אותי״ או ״נפלה טעות במסדר״. השאלות החשובות הן מה בדיוק הפגם, כיצד הוא משפיע על הזיהוי ומה עוד קיים בתיק.

דוגמה מתיק שבו ייצג עו״ד יעקב שקלאר

בבש״פ 5814/03, שבו ייצג עו״ד יעקב שקלאר את העורר, בחן בית המשפט העליון פגמים במסדר תמונות, ובהם היעדר סנגור והיעדר תיעוד כנדרש. הפגמים תרמו להחלשת התשתית הראייתית, ובית המשפט הורה על שחרור בתנאים מגבילים, שהיו אמורים להיקבע בבית המשפט המחוזי. ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט בעניין פגמים במסדר זיהוי. זו הייתה החלטה בעניין המעצר, לא זיכוי מהאישומים, ואין להסיק ממנה שכל פגם יוביל לאותה תוצאה.

לפני מסדר זיהוי, קבלו ייעוץ שמתייחס למקרה שלכם

משרדו של עורך דין פלילי יעקב שקלאר עוסק בייעוץ ובייצוג בהליכים פליליים. אם הודיעו לכם על מסדר זיהוי, או שנאמר לכם שכבר זוהיתם, פנו לבחינת נסיבות ההליך והאפשרויות העומדות בפניכם.

בבחינת מסדר זיהוי במשטרה, השאלה החשובה אינה רק מי נבחר במסדר, אלא כיצד התקבלה הבחירה ומה היא מלמדת על המעשה הנחקר. בקשו ייעוץ בזמן, העלו פרטים מדויקים והימנעו מהנחות לגבי תוצאת התיק.

המידע במאמר הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המתחשב בנסיבות המקרה.

צרו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.